שיטות ניהול ובעיות לבביות – על הקשר בין פיזיולוגיה של הלב לתפוקה בעבודה

זה אולי יישמע לכם מוזר, אך 'שיטות הניהול' של גוף האדם מהוות דגם לא אכזב לניהול מודרני בסביבת עבודה מתקדמת ועובדים שכבר לא נותרו אותיות לטיניות לתארם. (הגענו כבר לדור ה Z ?).

קבלו כמה תובנות המבוססות על תפקוד הלב. על הדרך תרוויחו קצת ידע רפואי J

שריר הלב – רקע פיזיולוגי למנהלים

הלב הינו אחד האברים החשובים ביותר בגוף האדם. תפקידו המרכזי הוא הזרמת דם מחומצן לכל חלקי הגוף ושמירה על לחץ דם תקני בכל סיטואציה: ריצה, מנוחה, שינה וכד'. ללב תכונות ייחודיות המאפשרות לו להתכווץ בעוצמות משתנות ובקצב שונה בהתאם לכל מצב נתון. הוא ניזון ממידע המועבר אליו באמצעות המערכת העצבית ומגיב באופן מידי לכל שינוי.

רקמת הלב עשויה מתאי שריר ייחודיים המסוגלים להתכווץ. כאשר כלל התאים מתכווצים יחדיו ברגע נתון נוצרת דחיסה יעילה של הדם לעורקים ולחץ הדם מתייצב. אך, אם חשבתם שהפעולה כה פשוטה להבנה – אתם טועים. אילו רקמת הלב הייתה מתכווצת כולה ברגע נתון – הזרמת הדם הייתה לא יעילה בעליל! הלב מורכב מחדרים (ימני ושמאלי) ומעליות (ימנית ושמאלית). בין העליות לחדרים מצויים שסתומים המאפשרים זרימה חד כיוונית (מהעליות לחדרים). הזרמת הדם תתאפשר רק במקרה בו קודם מתרחש כיווץ של העלייה ורק אחר כך כיווץ של החדר.

אתם ודאי יודעים שקצב הלב נקבע ע"י קוצבי הלב המווסתים את הפעילות החשמלית. כדי לפשט את התהליך נתאר פולס חשמלי לכיוון שריר הלב. עם קליטתו בעליות נוצר כיווץ שמזרים את הדם לחדרים. רק לאחר מכן מגיעה ההשפעה של הפולס החשמלי לחדרים. כעת, משהחדרים התמלאו בדם יחל כיווץ שלהם שיידחס את הדם אל העורקים.

תקופת ההשהיה החשמלית

ישנו מרכיב פיזיולוגי / אנטומי המעכב את מעבר הפולס החשמלי מהעליות לחדרים. אילולא תקופת ההשהיה הזו לא תתאפשר פעילות יעילה של הלב. שיבוש של זמן "ההמתנה" הזה יגרום ללב לקרוס בשל העובדה כי כיווץ של כלל התאים בלב כמוהו ככאוס שאינו מאפשר זרימה חד-כיוונית של הדם. זה הוא העיקרון הראשון. אתייחס אליו בהמשך.

קוצב הלב – המנצח הגדול

התאים המרכיבים את שריר הלב (פורקנייה) "יודעים" להתכווץ.  למעשה, כל אחד מהם מסוגל להתכווץ בזמן אחר. בפועל זה לא קורה! כלל התאים "בוחרים" להתכווץ בבת-אחת. זו הדרך היחידה להשיג התכווצות יעילה של הלב. אילו כל אחד מהתאים היה מתכווץ בזמן אחר הייתה מתרחשת פתולוגיה המכונה בז'רגון המקצועי: "פרפור" (פרפור חדרים / עליות). תופעת הפרפור מתרחשת כאשר נוצרת הפרעה חמורה בהולכה החשמלית בלב או תקלה בתפקוד קוצבי הלב. הגורמים לתקלה מעין זו רבים – החל בחוסר חמצון של הרקמה, צריכת סמים הפוגעים בהולכה החשמלית וכלה בבעיות של ריכוזי חומרים הדרושים לפעילות התקינה. פרפור חדרים כמוהו כמוות!!! אלא אם כן יצליחו הרופאים להחזיר לקוצבי הלב את השליטה על כלל התאים הסוררים. ללא שליטה מרכזית בתאים ועל אף הכיווץ העצמוני של כל אחד מהם – לא יזרום דם בגופנו. כיצד מחזירים את השליטה לקוצבי הלב? נכון! באמצעות מתן שוק חשמלי (כמו בסרטים). השוק החשמלי מנטרל את פעילותם העצמאית של תאי הלב בתקווה שהקוצב ייטול לעצמו את השליטה מחדש. לא תאמינו – זה עובד לא מעט פעמים.

דום לב – קרב אבוד מראש

בשונה מהמצב שתואר לעיל, במצב של דום לב לא קיימת פעילות חשמלית כלשהי. תאי הלב חדלו לפעול באופן בלתי הפיך. אין שום טעם לתת שוק חשמלי בהיעדר פעילות חשמלית (קו ישר במוניטור). כל מה שנותר לרופאים לעשות הוא לקבוע את מותו של המטופל.

בחזרה לעולם הניהול

אני סבור שהפיזיולוגיה של הלב מאפשרת לנו, מנהלים בארגונים, ללמוד עקרונות בסיסיים שאימוצם יסייע בידינו להפיק תועלת רבה. אני משאיר לכל אחד מכם לבצע את ההתאמות למקום העבודה ולאופייה המיוחד, אסתפק בהקבלות קצרות. סומך עליכם שתקחו את זה למקום הנכון עבורכם

• קוצב הלב הינו המנהל בארגון. הוא מנצח על עבודתם של כלל בעלי התפקיד ואמור לתזמן את כולם כדי להשיג תפקוד יעיל. בדיוק כמו קוצב הלב, מקבל המנהל מידע רב מסביבתו ואמור לעשות אינטגרציה שתקבע את קצב העבודה, עוצמתה וכד'.
• תאי הלב מקבילים לעובדינו. לכל אחד מהם תכונות המאפשרות לו לעבוד באופן עצמאי. לכל אחד דפוס חשיבה עצמאי וייחודי. האינטגרציה וסימון הווקטור ביחס לכלל העובדים חיוניים לצורך עבודה יעילה והשגת תוצאות. קחו את זה – כל אחד ביחס למקום בו הוא משמש כמנהל.
• כל עוד קיימת פעילות חשמלית – אפשר לתקן. יש לכם עובדים עם מוטיבציה ויכולות? אם תדאגו לעבודה תקינה של הקוצב (אתם, זוכרים?) זה יעבוד. לעיתים הבעיה היא ב'קוצב' שאינו מצליח להנהיג את עובדיו. במקרה כזה כדאי מאוד להתייעץ כיצד להשיב את אמון העובדים בקוצב. לעיתים הבעיה היא דווקא בעובדים שאינם מקבלים את מרותו של מנהלם. כאן נדרש ניהול המהווה מעין שוק חשמלי. לא תמיד זה מצליח. לעיתים הנזק כתוצאה מהשוק בלתי הפיך, אך לפחות ניסיתם. הנקודה החשובה ביותר בסיטואציה של 'פרפור' היא שכל עוד יש פעילות חשמלית עוד יש מה לעשות למרות שהמצב נראה בלתי הפיך.
• אם כמנהלים, הגעתם למסקנה כי אבדה הפעילות החשמלית בארגון – אתם בבעיה. בדקו היכן מקור הכשל: בקוצב / בתאים או בפונקציות אחרות. מה ניתן לעשות במקרה כזה? שאלה טובה. בוודאי לא להמשיך הלאה ולקוות לטוב…
• אגב משל פרפור החדרים והפעילות החשמלית – מוטב לנסות להכניס לתלם עובד עם חשיבה מקורית ופעילות עצמאית מאשר לנסות להחיות עובד שאיבד את הרצון לעבוד.
• מנהל טוב צריך לדעת שצריך לעשות מידי פעם פסק זמן. לא ניתן לאפשר לכולם לבצע את תפקידם ללא התחשבות בתפקיד חבריהם. יש סדר פעולות הכרחי, קיימים לא מעט גורמים מגבילים ועוד. קחו בחשבון שזה לא תמיד ימצא חן בעיני העובדים – אבל זה חיוני להצלחה. גם בלב – ללא כיווץ מקדים של העליות – לא תתאפשר פעילות תקינה.
• הקפידו על וקטור אחיד. קצב נכון, תזמון ותגובתיות לא מספיקים כשכל אחד מפנה את האנרגיה שלו לכיוון אחר. כקוצבים מקצועיים חשוב שתשרו רוח פיקודית ברורה. אל תשאירו מקום לפרשנויות כדי למנוע "פיזור" ועבודה בלתי יעילה. חשוב לוודא גם שכל השסתומים הם חד-כיווניים כדי למנוע זרימה לאחור.
• דעו כי לא הכל תלוי בכם. לעיתים קיימות בעיות אנטומיות מובנות הדורשות ניתוח לא פשוט, לעיתים נדרשות תרופות להסדרת הקצב ולאיזון לחץ הדם – לעולם אל תחשבו שהכל בידיכם! התייעצו עם קולגות, שתפו את עובדיכם וקבלו את עצתם, שוחחו עם מנהליכם ונסו לשפר את כלל הגורמים העלולים להוות מכשול בתפקוד התקין.

משאיר לכל אחד מכם מקום לתובנות נוספות – אשמח אם תשתפו את כולנו בהן.

בהצלחה רבה!

יחיאל www.ideaexpress.co.il

(ולשאלתכם – אכן למדתי בחוג למדעי הרפואה ורק לאחר מכן שילבתי את ה MBA