שלבי תכנון והקמה של מרכזי מבקרים ומוזיאונים

מנהלים רבים נדרשים לנהל תהליכים הנוגעים להקמת תערוכות, מרכזים שונים ואף מוזיאונים. לרוב,
הקונספט הבסיסי והמטרות המרכזיות כבר קיימים וכל מה שנדרש הוא להוציאם אל הפועל. מסתבר
שפעולה זו אינה קלה כלל ועיקר בפרט אם מדובר בפרויקט שלא התנסיתם בו בעבר. לכל אלו –
מאתכם שחשים קצת בלבול בראשית הדרך וזקוקים למעט סדר בדברים נכתב מאמר זה. המאמר
נכתב בשפה פשוטה עם ציון שלבים שונים שיש לבצע כחלק מתהליך ההוצאה לפועל של הרעיון או
הקונספט. אני מקווה כי תמצאו בו עניין ועזר בעבודתכם. זכרו כי לכל פרויקט מאפיינים ייחודיים ולכן
התהליך שאני מציג הוא מעין "אב טיפוס" ובכל מקרה נדרשות התאמות ספציפיות של סדר השלבים –
ותכנם. בהזדמנות זו אודה לארגונים עמם אני עובד ולרבים ממנהליהם שאפשרו לי להיות שותף
בהוצאה לפועל של חלומותיהם. מאחל לכם בהצלחה אם תרצו אין זו אגדה (תלוי תקציב, כמובן)

צוותי עבודה ואנשי מקצוע שכדאי למנות בראשית הדרך
לקראת תחילת העבודה מומלץ למנות צוות היגוי שתפקידו לקבל את כלל ההחלטות הנוגעות למימוש
הפרויקט. צוות ההיגוי מורכב למעשה, משני צוותי היגוי: האחד מצומצם והשני מורחב.
א. צוות היגוי מצומצם: מורכב מ 2-3 בעלי תפקיד המהווים את שדרת קבלת ההחלטות
המרכזית. מומלץ שצוות זה יכלול הן מנהלים בעלי ראייה רוחבית עם גישה כלכלית והן
מנהלים / בעלי תפקיד הבקיאים בתחום אותו שואף הארגון לפתח )לדוגמא: כדאי שבצוות
זה יהיה חבר בעל תפקיד המכיר את התכנים שהפרויקט העתידי מבטא / מציג(. על הצוות
להיות "בר סמכא", כלומר, להיות בקיא בכל התהליכים הנוגעים לפיתוח הפרויקט ובד בבד
על הנהלת הארגון לסמוך על המלצותיו ולאשררן במידת הצורך. צוות היגוי מצומצם שאינו
נהנה מאמון מנהליו אינו בא בחשבון. רצוי שהצוות יכלול לפחות אדם אחד מתוך הארגון
כדי שיהיה ייצוג הולם לאינטרסים של הארגון עצמו )שאינם מוכרים למי שאינו מגיע מתוך
הארגון(. אני ממליץ שהצוות יורכב מבעלי דעות שונות המסוגלים לייצר שיח בריא ולהגיע
לעמק השווה ללא כיפופי ידיים הנובעים מאגו וכד'. זה המתכון להפריה רעיונית הדדית
ולמניעת קבעון מחשבתי.

ב. צוות היגוי מורחב: צוות זה כולל עוד חברים מעבר לצוות המצומצם. לרוב, הוא יכלול אנשי –
מקצוע שונים ומומחים שדעתם עשויה לתרום לפיתוח הפרויקט בכיוון "הנכון" וכן מקבלי
החלטות בארגון. לדוגמא: אם הפרויקט המדובר מעלה על נס שימוש בטכנולוגיות של למידה
מתוקשבת מן הראוי שבצוות ההיגוי המורחב יהיה יועץ או אדם שזה הוא תחום התמחותו. –
בדיוק כפי שבצוות ההיגוי המצומצם קיים ייתרון לבעלי מגוון דעות כך גם כאן. ובאותה –
נשימה חובה לייצר צוות בעל שפה משותפת גם אם הדעות שונות. צוות שעוסק בהתנצחויות                                                       יהפוך מהר מאוד ללא אפקטיבי ונטייתו תהיה לקבל החלטות המונעות משיקולים זרים.
צוות זה נבחר ע"י מקבלי ההחלטות בארגון בעצה אחת עם צוות ההיגוי המצומצם. צוות
ההיגוי המורחב מתכנס רק על פי הצורך ובהרכב הרלבנטי לכל כינוס. הוא משמש מעין
"מועצת חכמים" המאשרת את המלצות הצוות המצומצם ומסייעת לו לקבל החלטות.

ג. מתאם הפרויקט: דמות מרכזית (רצוי מתוך צוות ההיגוי המצומצם) המנווטת את הפרויקט –
ואחראית לסגירת הפינות ולווידוא ביצוע משימות שונות. לדמות זו חייבת להינתן הסמכות
לייצג את הארגון / הפרויקט בפני שאר השותפים / הפונקציות.

ד. מנהל הפקה: איש מקצוע שיוציא לפועל את הפרויקט ויישם, למעשה, את החלטות צוות –
ההיגוי. מנהל ההפקה מקביל, במובנים מסוימים, לחברת בניה. כשם שחברת הבניה
מעסיקה יועצים, קבלני משנה, מהנדסים וכד' כך גם מנהל ההפקה. עליו מוטלת האחריות –
לגייס את אנשי המקצוע הנכונים, להתקשר עמם בחוזים, להוזיל לארגון עלויות. הוא למעשה
ה"אבא והאמא" של הביצוע. מומלץ לבחור במנהל הפקה בעל ניסיון )חשוב לוודא שהוא בעל
ניסיון בתחום הספציפי אותו אתם מפתחים כעת ולא ניסיון כללי( וכדאי לא לוותר על שיחה
עם ארגונים שעבדו איתו בעבר כדי לברר לעומק את רמת שביעות רצונם.

חשוב! מלבד רמת מקצועיותו של מנהל ההפקה הקפידו לבחור אותו לפי אופיו וחיבורו
לארגון אותו אתם מנהלים. עליכם להרגיש בנוח להנחות את מנהל ההפקה ולא להיות
"שבויים" שלו. קורה, לא אחת, שמנהלי ההפקה מביעים עמדות נחרצות ואינם קשובים
לארגון שמעסיק אותם זה מתכון לבעיות.

עיקר עבודתו של צוות ההיגוי המצומצם מתבצעת מול שלושה גורמים:
1 . הנהלת הארגון / מקבלי ההחלטות בארגון מול אלה "מכדרר" צוות ההיגוי את הרעיונות –
ואת המלצותיו להמשך התהליך. זו אחת הסיבות שעל חברי הצוות לזכות באמון מלא. חשוב
לזכור כי אמון מלא אין משמעותו קבלת כל המלצה באופן אוטומטי וששאלות והבהרות –
הינן מנת חלקו של כל תהליך עבודה בריא. הנהלת הארגון היא זו שממנה את צוות
ההיגוי המצומצם ולרוב, אחד מחברי ההנהלה ייקח בו חלק פעיל.
2 . מנהל ההפקה צוות ההיגוי מנחה את מנהל ההפקה שנבחר להובלת הביצוע של הפרויקט –
ואחראי למתן הנחיות / הכוונה / תשובות לכל שאלה הנובעת מיישום הפרויקט והוצאתו אל
הפועל. צוות ההיגוי הוא זה שבוחר, לרוב, את מנהל ההפקה לאחר שבחן מועמדים רבים
העונים לקריטריונים שנקבעו מראש. הנהלת הארגון מאשרת את ההמלצה.
3 . צוות ההיגוי המורחב צוות ההיגוי המצומצם מציג בפני הצוות המורחב שאלות שונות –
והתחבטויות ובעזרתו מגיע לכדי גיבוש החלטות ברורות להמשך התהליך.
צוותי עבודה ואנשי מקצוע שמומלץ למנות בהמשך התהליך
אין כללים נוקשים למועד שבו נכון לשלב אנשי מקצוע נוספים לכל פרויקט כללים וצרכים –
משלו.

להלן מספר פונקציות שכדאי לשקול את שילובן בהתאם להתקדמות הפרויקט:

1. מעצב / אדריכל (פנים ו/או חוץ) בהתאם לצרכי הפרויקט במקרים מסוימים ימליץ מנהל
ההפקה על העסקתם כבר בראשית הדרך כדי להציג את אפשרויות הבינוי השונות והשימוש
בשטח הקיים. יש לכך השלכות כלכליות משמעותיות.
2 . אוצר / תחקירן-אלה יתרגמו את המלצות צוות ההיגוי וייתנו להן ביטוי מוחשי )יבטאו את –
הרעיון עם דוגמאות ישימות. לדוגמא: צוות ההיגוי הנחה להציג דמויות מהמאה ה- 16 . על
צוות התחקיר לבדוק כיצד היה מאופיין הלבוש במאה ה- 16 , מי הן הדמויות הבולטות שכדאי
להציג בהקשר לנושא הכללי של הפרויקט ועוד(.
3 . יועצים מתחום הבינוי הפיזי- קונסטרוקציה, חשמל, שלד, אינסטלציה, אקוסטיקה, מיזוג, –
איטום, בטיחות והנגשה. במידה ומדובר בפרויקט גדול יגייס מנהל ההפקה איש מקצוע
שישמש כמנהל פרויקט בינוי ויהיה אחראי "לנצח" על כל הפונקציות הנ"ל.
4 . יועצים מתחום התוכן- אנשי מקצוע המתמחים בהנגשת תוכן לקהלי יעד שונים, מחנכים –
ו/או מומחים לפדגוגיה, אנשי מקצוע בעלי ראייה רחבה וניסיון בפרויקטים אחרים. ממליץ לא
להתפשר בתחום זה כדי להימנע מהשקעה גדולה בפרויקט שערכו החינוכי אינו רב או
שמסריו אינם עוברים. מסיבה זו מומלץ לשלב כמה אנשי מקצוע עם מגוון דעות. ישנם
ארגונים רבים שבוחרים "לרוץ" עם יועצי המדיה ומנהלי ההפקה ומזניחים את התוכן. לאחר
גמר הפרויקט הם מגלים כי השקיעו המון והצליחו "מעט" בכל הנוגע להעברת המסר אותו
היו מעוניינים להעביר למבקרים.
5 . יועצי מדיה- המתמחים בהפקה של סרטים ומיצגים שונים | יועצי וידאו אודיו המתמחים
בהקרנה וסאונד | יועצי מחשוב חומרה | גיימרים / מתכנתים מתמחים בהפיכת המחשב                                                               לכלי להעברת התוכן באופן מעניין | בוני דגמים ועזרי הדרכה | מעצבים גרפיים |יועצי תאורה ועוד.

תהליך התכנון שלב אחר שלב –רואים רחוק רואים שקוף 
בפרק זה אסקור את התהליכים השונים שמומלץ לעבור לקראת ביצוע הפרויקט. בכל אחד מן
השלבים ישתלבו אנשי המקצוע / הצוותים שפורטו לעיל. גם כאן איני קובע מסמרות היות ולכל –
פרויקט קצב מעט שונה של פיתוח. התהליכים שאתאר יוצגו על פי המתווה המצוי על פי רוב. היו
ערים לכך שייתכן שאתם נמצאים כבר בשלב מתקדם והתאימו עצמכם למצב אין צורך לחזור –
אחורה במרבית המקרים. רגע לפני שנצלול לתהליך חידוד בנוגע למושג פרוגראמה. הפרוגרמה –
היא, למעשה, התורה שבכתב של הפרויקט. בעוד צוותי ההיגוי עוסקים בהעלאת רעיונות מופשטים
ובהלבשתם במתודות ובהמחשות הפרוגרמה מעגנת את הכל בכתובים. יש לכך חשיבות מכרעת –
בהתקדמות הפרויקט, שכן דברים שבעל פה נוטים לקבל פרשנויות, להישכח ואף לעורר מחלוקות
מיותרות. הפרוגראמה נועדה להנציח החלטות, כיוונים לביצוע, מטרות וכל דעה בעלת משקל להמשך
התהליך. היא גם מהווה נקודת מוצא להמשך פיתוח ומשקפת נכוחה את הסטטוס בכל רגע נתון אליו הגענו.                                      על הפרוגראמה להיכתב בפירוט מירבי ובשפה פשוטה שתאפשר לכל מי שישתלב בפרויקט
להבין את הגלום בה. היא משקפת את התהליך באופן בהיר ונהיר.
כדאי לוודא שהיא תיכתב ע"י איש מקצוע שלוקח חלק משמעותי בתהליך ובקיא בו. ועוד טיפ חשוב:
מנהלים בד"כ לא אוהבים לקרוא. הם אוהבים תקציר מנהלים והכי אוהבים תקצירים של תקצירים.
הסבירו להם בנימוס שפרויקט רציני דורש פרוגראמה רצינית ושאם בכוונתם להיות מעורבים מומלץ
להם לעבור לפחות אחת ל… על הפרוגראמות המתעדכנות. מעבר לזה ספקו להם תקצירים בלי –
סוף.

לאחר ההקדמה הקצרה נוכל להתחיל…

שלב ראשון תכנון קונספטואלי 
שלב גיבוש הקונספט הינו המסד לכל השלבים שיבואו בהמשך. במרבית המקרים, חלקים משלב זה
קיימים כרעיון או כחזון כללי של חלק מהמנהלים בארגון. עם זאת, רעיונות כלליים דורשים פירוט
וירידה לרזולוציות גבוהות יותר כדי שהתהליך יותנע. שלב זה מאופיין בהגדרות יעדים וכד' ובמתן
מסגרת ברורה )אם כי לא מפורטת מידי( לפרויקט. להלן נושאים שחשוב לדון בהם כחלק מתהליך
התכנון הקונספטואלי:
א. מטרות וייעוד הפרויקט- לא די להסתפק בהגדרה כללית כגון: "הקמת מוזיאון לשמחת
חיים", שכן לא ניתן להבין מה מטרתו. בסעיף זה יש להגדיר מה אנו מעוניינים להעביר
במסגרת הפרויקט. דוגמאות: הקניית ערכים של שמחת חיים ככלי להתמודדות עם מורכבות
החיים, מתן ביטוי אמנותי לסוגים שונים של שמחת חיים ללא מטרה נוספת, מרכז למידה
אודות כישורי חיים המקנה…וכד'. מומלץ לפרט מטרות על ומטרות משנה שאנו מעוניינים
שיקבלו ביטוי בפרויקט. זה הוא עמוד השדרה של הפרויקט.

ב. הגדרת קהל היעד של הפרויקט- סעיף זה הינו אחד המשמעותיים ביותר במהלך התכנון.
הגדרת קהל היעד תשפיע על אופן הביצוע של הפרויקט, על התכנים ורמתם ועל המתודות
ואמצעי ההמחשה בהם ייעשה שימוש. ארגונים רבים נוהים אחר מטרה שלא הוגדר לה קהל
יעד מלכתחילה ומוצאים שהוציאו לפועל פרויקט שמחטיא את מרבית הקהלים. יש לא מעט
פרויקטים שלאחר הקמתם הסתבר כי אינם מתאימים לתיירים מחו"ל אלא לישראלים בלבד
מה שגרם לקיטון בהכנסות הצפויות ובסופו של דבר לקושי בתפעול ובתחזוקה שוטפת –
וכד'. היו ערים לנקודה זו היא מכרעת! חשוב לבחון כבר בראשית הדרך את פוטנציאל –
המבקרים הוא אינו תואם בהכרח את הגדרתנו הראשונית. אדגים: אני מעוניין לבנות –
מרכז מבקרים חווייתי שעניינו עידוד עלייה לישראל. קהל היעד שעליי להגדיר, אפוא, יהיה
יהודי התפוצות. אילו הייתי מכוון לכלל התיירים הנכנסים הייתי מגלה שהמקום "כלל אינו
מדבר אליהם" והם מדירים רגליהם ממנו. גם אילו הייתי מגדיר את יהודי התפוצות בלבד
כקהל יעד עדיין ייתכן והייתי נוחל אכזבה שכן תיירים מהמגזר החרדי היו מדירים רגליהם
מהמקום וגם תיירים יהודים המתנגדים לעזיבת ארצות מולדתם. אם כן, יש חשיבות מכרעת
לבחינת פוטנציאל המבקרים בהתאם למטרות שהגדרנו ולחידוד מרבי של קהלי היעד
להם מיועד המקום.

ג. אמצעי התצוגה וההמחשה- בעידן המודרני ניתן לעשות שימוש בכלי המחשה רבים
ומגוונים שלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. בהתאם לקהל היעד ולמטרות שהוגדרו נבחר
את כיווני התצוגה בהם נרצה לעשות שימוש. דרכי התצוגה ומתודות ההמחשה מביאות לידי
ביטוי את ייחודיותו של הפרויקט שלנו ביחס לפרויקטים מקבילים. זו נקודה שיש לתת עליה
את הדעת בעידן בו קיימת תחרות רבה שאינה תלויה אך ורק באיכות המוצר ובתוכן, כי
אם, ואולי בעיקר באופן שבו הוא מוצג.

ד. התפיסה הרעיונית- האם אנו מעוניינים שדרך העברת המסר תכלול סיפור בדיוני שמהווה
רקע לכל הביקור, האם חשוב לנו שהביקור יכלול התנסות עצמית? האם נבחר רצף אקלקטי
של תחנות ללא ציר מחבר? התמה המרכזית של אופן ההעברה נכללת בסעיף זה.

ה. התפיסה העיצובית- מוזיאון העוסק בתחום החלל ישאף לעיצוב מודרני המדמה מראה
אופייני לחלל, מוזיאון העוסק בערכי טבע סביר כי יהיה מעוניין בעיצוב הכולל שדות
וצמחים. זה הזמן לגבש את אופי העיצוב בו אתם מעוניינים. כמובן, העיצוב "מתכתב" עם
המטרות, הנושאים, התפיסה הרעיונית ועוד.

ו. תזרים קהל (סירקולציה)- תזרים הקהל במרכז המבקרים או במוזיאון הינו גורם מכריע
בפיתוחו. עלינו להגדיר מראש כמה מבקרים ברצוננו לקלוט במקביל וכיצד נבצע את
הזרמתם במקום. אם קהל היעד שלנו הינו בתי ספר, למשל, עלינו לדעת לקלוט מספר
כיתות ממוצע בשכבה במקביל כדי לאפשר ביקור אפקטיבי בזמן נתון. לסירקולציה השפעה
על סדר העברת התוכן באתר: במידה ואנו מכניסים כמה קבוצות במקביל האם כל אחת –
יכולה להיכנס למתחם אחר ולבקר בסדר שונה בין אגפי המרכז )סירקולציה א טורית(? האם –
עלינו ליצור סירקולציה "טורית" )סדר קבוע של ביקור בטור(? לתזרים הקהל גם השפעה
מכרעת על התכנון התקציבי, שכן ההכנסות נגזרות מכמות המבקרים בזמן נתון באתר
וזו תלויה בסירקולציה שתכננו. ברור, אפוא, שתכנון תזרים הקהל הכרחי כבר בראשית
תהליך הפיתוח.
ז. התפיסה האדריכלית- קווים כלליים כגון: הגדרת המרחב הנתון וכמות החללים לפיתוח,
אופי המבנה (עשוי עץ, אבן וכד'), חללים קבועים או משתנים לפי התערוכות ועוד.

שלב שני – הכנת פרוגראמה רעיונית
הפרוגראמה הרעיונית שואבת את תכנה המפורט מהתכנון הקונספטואלי על סעיפיו השונים כפי
שפרטתי לעיל. היא אמורה לבטא בקווים כלליים את גבולות הגזרה של המיזם, מטרותיו ואת דרכי
הביצוע שלו. סעיף המטרות והיעדים מקבל נפח משמעותי בחלקה הפותח של הפרוגראמה על מנת
שכל המעיין בה יבין את רוח הדברים ממנה שואב הפרויקט כולו. הפרוגראמה תכלול גם אומדנים
ראשוניים של פיתוח הפרויקט והתייחסות למקורות מימון. למעשה, הפרוגרמה היא המסמך המכונן
שממנו ניתן לגזור מסמכים לתורמים, לארגונים המעוניינים לשתף פעולה בפרויקט, למשרדי ממשלה
מתקצבים ולקהלי יעד אסטרטגים שיהיו מעוניינים לפקוד את המקום בעתיד ויש עניין שיכירוהו כבר
בשלב התכנון.

שלב שלישי- תכנון כללי
שלב זה לוקח את הפרוגרמה צעד קדימה ובו מתקבלות כלל ההחלטות העקרונית לפני שנכנסים
לתהליך של תכנון מפורט. למעשה, בשלב זה נלקחים בחשבון כלל הרצונות אל מול האילוצים ונעשית
בחינה של כל אחד ממרכיבי הפרוגרמה ע"י אנשי מקצוע. לאחר תהליך זה מנהלי הפרויקט יודעים
מה ריאלי ומה לא, על מה עליהם לוותר לטובת יישום של שאר המרכיבים ועוד. למעשה, שלב זה
הופך את החלום למציאות ומציג את האפשרי אל מול הרצוי במטרה שמנהלי המיזם יקבלו החלטות
ויתעדפו נושאים שונים. חשוב לדעת שאחד הגורמים המגבילים ממנו ייגזר התכנון הכללי הינו סך
התקציב העומד לרשות הארגון עבור הפרויקט. ככל שהתקציב יהיה גדול יותר, כך סביר שניתן יהיה
להגשים את כל "החלומות" )בהינתן משאב שטח מתאים(. בסיום שלב זה תתקבל הפרוגרמה
הישימה שתהווה מסמך מכונן לקראת תכנון מפורט. שלב זה כולל היוועצות עם מגוון היועצים הרחב
שפורט לעיל.

שלב רביעי – פרוגרמה ישימה
כאמור, הפרוגרמה הישימה מרכזת את ה"אפשרי" הרצוי במסגרת האילוצים השונים. היא מתייחסת,
בין היתר, לתחומים הבאים:
א. תכני התצוגה והיקפיהם (קיבולת קהל, גודל פיזי, מרכיבי התצוגה וכיו"ב)
ב. תחקיר האלמנטים בהם יפגוש המבקר בבואו לתצוגה. אלמנטים אלה צריכים להתכתב –
עם התוכן המועבר, מטרות הפרויקט, הקונספט העיצובי והתמה המובילה.
ג. עיצוב סקיצות הממחישות את חללי התצוגה, חלוקת המרחב, תזרים הקהל וכד'. המתבונן –
בסקיצות אמור לקבל "תפישה מרחבית" של המרכז.
ד. מחשוב וטכנולוגיה תיאור והמחשה של אמצעי המחשוב והטכנולוגיה בהם ייעשה שימוש. –
ה. מדיה תסריטים ראשוניים בהתאם לחללי התצוגה לצורך המחשת הקונספט. –
ו. אומדן עלויות של שלבי הביצוע השונים / מתחמי התצוגה השונים

הפרוגרמה הישימה תוכן ע"י מנהל ההפקה לאחר ששילב את היועצים מהתחומים השונים ולאחר
בחינה מדוקדקת של הנתונים. היא תוצג לצוות ההיגוי לצורך אישורה ולקראת המשך התהליך. רק
לאחר אישורה ניתן להתקדם לתכנון מפורט ההופך את התכנית למעשית לקראת ביצוע. במידה וקיים
פער באומדן העלויות על צוות ההיגוי לקבל החלטה האם לצמצם בביצוע או לגייס תקציב ממקורות
נוספים (בכפוף לאישור ההנהלה).
עכשיו, משאושרה הפרוגרמה הישימה מתחיל שלב התכנון המפורט לקראת ביצוע.

שלב חמישי – תכנון מפורט 
בשלב זה יקבלו מנהלי הפרויקט את כל התכניות המפורטות לביצוע לפני יציאה למכרזים מול חברות
ונותני שירותים. התכניות יכללו את מערכות ההפעלה ומיקומן, תכניות לעיצוב חללי התצוגה, אפיון                                           החומרה והתכנות שיש לרכוש עבור הפרויקט, תכניות מפורטות של התאורה ומיקומה, תסריטים
כמעט מוגמרים (מדיה, אוצרות) ,מה יכלול כל חלל ברמת הפריטים( ועוד.
החלק החשוב ביותר בתכנון המפורט הוא אינדקס עלויות כמעט מדויק של כל אחד ממרכיבי התצוגה
והעבודות הכרוכות בהקמתה. אינדקס זה יאפשר למנהלי הפרויקט לתת את ההנחיה להתקדם לשלב
הביצוע. כמובן, שבמידת הצורך יתבצעו התאמות בהתאם לתקציב וליכולות הארגון. –

שלב שישי + שלב שביעי – יציאה למכרזים וביצוע בפועל 
שלבים אלו כוללים היבטים משפטיים שיש לקחת בחשבון וכן ביצוע של קבלנים מורשים כל אחד –
בתחומו. אני מוצא לנכון לציין כאן רק שחשוב מאוד לוודא אינטגרציה בין כלל קבלני הביצוע ותזמון
נכון של העבודות. חלקו של מנהל ההפקה קרדינלי בשלב זה היות וכל חריגה או אי התאמה לא
תאפשר למקום לפעול כשורה. היו גם אתם שותפים מלאים לביצוע והקפידו לבקר ולשאול שאלות.
זיכרו: אי נעימות רגעית לפני קבלת התוצר הסופי תמנע אי נעימות לצמיתות לאחר קבלתו. עמדו על –
המגיע לכם בהתאם לחוזים שנחתמו וגם אם סוכם שתקבלו אופציות לעתיד אל תהססו לדרוש –
אותן. הקצב בימינו מקרב את העתיד בצעדי ענק וחבל שתאלצו להוציא תקציב נוסף על מה שממילא
הובטח לכם.

לקראת סיום – שלב ההרצה 
הקפידו לסכם מראש עם כלל הספקים שרק לאחר בחינת התפקוד של המערכות בשלב ההרצה
תתבצע "מסירה" שלהן באופן רשמי. בשלב ההרצה מוצע לבחון את הפרמטרים הבאים:
א. סירקולציה ויכולות קיבול בהתאם לתכנון מתוך – כך תגזרו שיטת הפעלה מדויקת יותר
בשטח.
ב. חלוקת משובים על פי קהלי יעד בעלי אופי שונה – ניתוח המשובים והפקת לקחים, במידת
הצורך.
ג. תיקונים נדרשים כנגזרת מהלקחים שעלו בשלב ההרצה.
מקובל להגיע לאחוז שביעות רצון של כ – 90% במשובים המחולקים. ודאו שניסוח המשובים
אינדיקטיבי עבורכם ושהוא אינו מבלבל את המבקרים. המנעו משאלות חסרות משמעות עבורכם
(לדוגמא: אין עניין לשאול לגבי נושאים שמראש בחרתם לא לעסוק בהם בעת הביקור) או עבור
המבקרים.

הגעתם לקו הסיום שהוא, למעשה, שלב ההתחלה בהצלחה!

נושאים נוספים שכדאי לתת עליהם את הדעת:
 קביעת מחירי כניסה זו תורה שלמה שאקדיש לה מאמר נפרד בעתיד. –
 איוש כ"א לתפעול מרכז המבקרים כנ"ל –
 שיווק, פרסום זה לא תמיד עולה כסף ויש המון מה לעשות באופן עצמאי כנ"ל.

בהצלחה!